מדוע להיות שותף בגמ"ח המרכזי? המטרה העיקרית והמטרה המשנית

אם נשאל אדם מהרחוב מהי הסיבה המשמעותית שגרמה למאות אלפי משפחות להיות שותפים בגמ"ח המרכזי, מן הסתם תשובתו הראשונה תהיה 'הגמ"ח הוא תוכנית החיסכון הטובה ביותר, הנוחה ביותר, והאמינה ביותר', כשמשקל נכבד ישנו על התוצאה המסייעת לנישואי הילדים.

ואכן, נתונים אלו הם נכונים ללא ספק! אבל עם מעט מחשבה וראיית אופק, יראה כל בר דעת כי גם אילו היתה תוכנית זהה בבנק, התועלת הגדולה ביותר שמביא הגמ"ח לשותפיו, אינה באה לידי ביטוי דווקא במאזן שבחשבון הבנק שלהם, אלא במאזן משמעותי הרבה יותר, ערכי הרבה יותר, ונצחי מאין כמותו.

בכל יום ויום אומר כל יהודי בתפילה את פרק 'אלו דברים', שם מופיעים הדברים שאדם מקבל מהם שכר בעולם הזה והקרן שמורה לו לעולם הבא. ברשימה זו מוזכרת מצוות גמילות חסדים.

וזה אומר שתוכנית החיסכון של גמילות חסדים היא הרווחית ביותר, עם חותמת של בורא העולם בכבודו ובעצמו – גם הקרן לעולם הבא וגם פירותיהם לעולם הזה, שאינם מפחיתים מאומה מהשכר השמור לנצח.

כל זה שמור ומזומן לכל יהודי שעושה גמילות חסדים, כשכמובן, גודל השכר מושפע לפי ריבוי מעשי החסד וגודלם. 

כיצד ניתן לעשות חסד ללא שיעור והגבלה?

אך גם מי שרוצה מאד מאד לעשות חסד בכל רגע, מוגבל בדרך כלל בזמנו או בכספו.

אך כל זאת כאשר הוא משתמש רק בכליו המוגבלים לעשיית חסד. לעומת זאת אם אדם מחפש את הדרך לעסוק בגמילות חסדים נרחבת הרבה יותר, הוא יכול להשתמש בעצת הזהב של מרן בעל ה'חפץ חיים' זיע"א, אשר דרכה הוא יכול להשיג זכויות עצומות הגדלות ללא הרף, וכל זאת כשהוא משתמש בכלים העומדים לרשותו בלבד, אותם הוא מצליח לנצל עד תום.

עצה זו מופיעה בספרו "אהבת חסד" (חלק ב' פרק ט"ז), שם הוא מבאר את העוצמה האדירה שיש לגמ"ח ציבורי על פני גמ"ח פרטי משני טעמים:

הטעם הראשון הוא על פי מה שאמרו חז"ל, שזכות הציבור שעוסק במצוה, רבה יותר מזכות היחיד.

והטעם השני הוא, שלמרות שכל אחד משקיע מממונו סכום קטן לצורך קופת הגמ"ח, הקב"ה מחשיב לכל אחד כאילו הוא לבדו תרם את כל הסכום שבקופת הגמ"ח, משום שבלא כל יחיד ויחיד, לא היו מגיעים לסכום הכולל.

כמה מצוות אפשר לקיים בתרומה לגמ"ח לעומת תרומה רגילה!

זאת אומרת, שאם אדם הצטרף לגמ"ח המרכזי והפקיד שם סכום מסוים, הרי שכעבור שנים הוא שותף בעשרות אלפי הלוואות, וכל הלוואה היא בנין בית בישראל, בית שבו ייוולדו ילדים יהודים טהורים וימשיכו את מסורת הדורות. וכל זה, נזקף לזכותו של אותו יהודי שעיניו היו בראשו ולא פספס את ההזדמנות המיוחדת, ובמקום לשלם את כספו לכספות הבנקים – הוא ניצל אותו להביא אור ורווחה לבתי ישראל.

את הדברים הללו ציין מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, שהיה משיב לשואלים על הדרך הנכונה בהשתדלות לנישואי ילדים, שבגמ"ח המרכזי יש מצווה מרגע נתינת התרומה הראשונה.

גם מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שהורה שמותר לתרום מכספי מעשר לגמ"ח המרכזי, בודאי היה זה משום המצווה שיש בכל תרומה ותרומה לגמ"ח.

בשביל להרוויח את השפע הכביר הלזה – נדרש רק כוונה!

אבל, וזה פרט חשוב במיוחד. ידועה ההלכה ש'מצוות צריכות כוונה', וכדי לזכות לכל השפע הרב הזה צריך להפעיל את הראש לרגע אחד בלבד. כל שצריך הוא לזכור ולכוון, שמעבר לרווח האישי של נישואי הילדים בסיוע הלוואת הגמ"ח המרכזי, אנו מתכוונים להעמיד את כספנו לטובת מצוות הלוואה.

מחשבה קטנה זו, היא זו שמביאה את כל השפע האמור לטובת שותפי הגמ"ח. וזה הרבה יותר חשוב מנישואי הילדים, משום שלצורך נישואי הילדים מוטל עלינו רק לעשות 'השתדלות', אבל בקיום מצוות כל אחד רוצה לעשותם בדרך הנכונה ביותר ולכתחילה.

הפניה נשלחה בהצלחה!