בשנת תשס"ג נפל דבר בישראל, הוקם "הגמ"ח המרכזי"; המפעל העצום, שבמשך שנות קיומו עשרות אלפי חתנים וכלות זכו לרכוש בית בישראל, ואשר יצר מהפכה בכלכלת נישואי הילדים בציבור החרדי, והביא בשורה של ממש לבתים רבים בישראל שנבנו מכוחו.

מחשבה רבה ומעמיקה קדמה להקמת הגמ"ח; כמעט עשור שנים לפני הקמתו בפועל, הועלתה היוזמה הכבירה על שולחנו של מרן פוסק הדור, הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל, על ידי נשיא ויוזם הגמ"ח, הגאון רבי גבריאל יוסף לוי שליט"א, ראש הישיבה הגדולה "באר התורה".

היה זה בשנת תשנ"ד; חודשים ספורים לפני עלותו בסערה השמימה של מרן הגרש"ז, קיבלה היוזמה את ברכתו והסכמתו הנלהבת, הן בפן ההלכתי והעדר החשש מצד דיני ריבית, והן מצד מעלותיה הכלכליות והסיוע הרב שיינתן להורים העומדים בפרק 'האיש מקדש'.

הבסיס ההלכתי של הגמ"ח

הרעיון המרכזי שעמד בבסיס התוכנית ונתן את ההכשר מצד דיני ריבית, היא העובדה שההלוואה אינה ניתנת לתורמים אלא לבניהם. נוספת לכך העובדה כי אין התחייבות מצד הנהלת הגמ"ח להעמיד הלוואה לכל תורם, וכך, למרות שהגמ"ח מייעד לעצמו כמטרה לתת הלוואות לכל הזוגות שהוריהם תרמו לגמ"ח, עדיין אין בכך משום חשש לאיסורי ריבית רח"ל.

תועלת נוספת שיש בתוכנית המבוססת על תרומות הורים, היא מניעת הצורך מהתרמת נדיבי עם, כך שהבסיס הכלכלי של הגמ"ח הוא יציב ואיתן, ונותן את האפשרות הבטוחה יותר לתת את ההלוואות להורים בעיתן ובזמנן, וללא תלות בגורמים חיצוניים המעמידים בסימן שאלה מפעם לפעם את תרומתם לגמ"ח.

הקמת הגמ"ח – כהקמת ישיבה

מרן הגרש"ז ששמע את פרטי התוכנית נתן את ברכתו לרעיון, וביקש מהגאון רבי גבריאל יוסף לוי שליט"א למהר לבצע אותו. כשענה לו ראש הישיבה שזמנו מועט מידי בשלב זה משום שחודשים ספורים קודם לכן הוא הקים את הישיבה הגדולה "באר התורה", השיב לו מרן זצוק"ל: "וכי אתה חושב שרעיון הגמ"ח הוא רק עניין של חסד? דע לך שבאמת יש בגמ"ח גם הרבה תורה!"

והסביר: "אם תראה בחור שלא לומד טוב ואין לו רוגע ומנוחה, בדוק ומצא שפעמים רבות זה נובע מקשיים כלכליים בבית, ואם תהיה עזרה להורים בנושא הכלכלי, בהחלט זה יכול להשפיע גם על התורה של הבנים".

למעשה התוכנית בשלב זה היתה בתחילתה ממש, וארכו כמה שנים עד שהיא יצאה אל הפועל. במשך כל שנות התכנון והבדיקה היסודיים שקדמו לפתיחת הגמ"ח, עמדו עיניו הצופיות של מרן הגרש"ז זצ"ל, אשר ברכתו, עידודו והאישור ההלכתי שנתן לתוכנית החדשנית, היוו את הבסיס הראשוני למה שנראה כיום כדבר שלא ניתן להסתדר בלעדיו – "הגמ"ח המרכזי".

שותפותם של גדולי ישראל בהקמת הגמ"ח המרכזי

הקמת הגמ"ח קרמה עור וגידים בליוויים ובהכוונתם של גדולי ישראל, מרנן הגרי"ש אלישיב, הגראי"ל שטיינמן והגר"נ קרליץ זכר צדיקים לברכה, כשכל צעד ושעל נעשה על פי הוראותיהם.

במתינות רבה ובצורה מחושבת נבנתה התוכנית של הגמ"ח המרכזי. כדי להוציא לפועל את היוזמה הברוכה, נדרש לפעול במקביל גם בחלק ההלכתי – שיהיה מקובל על כל גדולי הפוסקים ושיינתן מענה לכל השאלות והחששות בהלכות ריבית החמורות, וגם בחלק הכלכלי – שיהיה מתוכנן היטב לפרטי פרטים על ידי טובי רואי החשבון שיקחו בחשבון את כל התרחישים האפשריים, וכל זאת על מנת לבנות תוכנית טובה שתוכל להוציא לפועל את מטרת הגמ"ח – לאפשר הקמת בתים בישראל.

הקמת ועדת הרבנים

קודם להבאת התוכנית לפני מרנן ורבנן גדולי ישראל, הוקמה בשנת תשס"ב ועדת הרבנים של הגמ"ח המרכזי, שבה היו שותפים הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א רב שכונת בית וגן וחתנא דבי נשיאה של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל; הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א ראב"ד בד"ץ בני ברק וחתנא דבי נשיאה של מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל; הגאון רבי גבריאל יוסף לוי שליט"א ראש ישיבת "באר התורה" ונשיא ויוזם הגמ"ח; והגאון רבי אריה דביר שליט"א שידע רב לו בהלכות ריבית ופיננסיים.

חברי ועדת הרבנים ישבו על המדוכה וירדו לעומק הפרטים של תוכנית הגמ"ח, ולאחר שלובנו כל הפרטים על הצד הטוב, עלו לבתי מרנן ורבנן גדולי ישראל להציע בפניהם את התוכנית ולבקש את ברכתם ותמיכתם במהלך החשוב.

גם בשביל עשרה אנשים – כדאי הכל

תחילה עלו לביתו של מרן פוסק הדור הגאון רבי ניסים קרליץ זצוק"ל וביקשו לקבל את הסכמתו ההלכתית לרעיון וליוזמה, ולאחר שהפרטים כולם נפרסו בפניו במשך שעה ארוכה, הוא נתן את ברכתו ותמיכתו למהלך.

עם זאת, הוא הקשה ושאל: "וכי אתם חושבים שתצליחו לפתור את הבעיה של נישואי הילדים, הרי זאת הבעיה הכי קשה שיש בציבור החרדי?! חברי ועדת הרבנים ענו לו: "וכי אם הרעיון יועיל רק לעשרה אנשים, אין כדאי?!" – חייך הגר"נ זצוק"ל, הדברים הוטבו בעיניו והוא חתם מיד על ה'קול קורא' למען הגמ"ח המרכזי.

מעורבותו העמוקה של מרן הגרי"ש אלישיב בהקמת הגמ"ח

לאחר מכן עלו רבני הגמ"ח לביתו של רשכבה"ג פוה"ד מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, שישב על המדוכה ושמע היטב את פרטי התוכנית, ונתן גם הוא את ברכתו והסכמתו, תוך שהוא מוסיף הוראות רבות וחשובות. בין ההוראות שנתן אז מרן זצוק"ל, היה שניתן לתרום את תרומות ההורים לגמ"ח מכספי מעשר [תשובות נוספות שנתן מרן זצוק"ל לגמ"ח המרכזי, מופיעות בספר "סדר הלוואה" שיצא זה לא מכבר ע"י הרה"ג ר' יצחק אייזיק וינברג שליט"א, אשר משמש כמורה הוראה לכל השאלות המתעוררות בענייני ריבית וצדקה של הגמ"ח המרכזי, ומהשאלות הרבות שנענו במשך השנים הוציא את ספרו].

מרן בהתבטאות נדירה: ההשתדלות לנישואי הילדים היא שותפות בגמ"ח המרכזי!"

לאחר מכן עלו רבני הגמ"ח לביתו של רשכבה"ג רה"י מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצוק"ל.

מרן שמע בקשב רב את התוכנית, ונתן בשמחה את ברכתו ותמיכתו למהלך. במשך שנים רבות לאחר מכן המשיך מרן להורות למבקשי עצתו כי "ההשתדלות לנישואי הילדים היא שותפות בגמ"ח המרכזי".

גם כשהשואל לא היה שואל בדווקא לגבי הגמ"ח המרכזי, אלא באופן כללי שואל 'איזו השתדלות צריך לעשות לצורך נישואי הילדים', היה משיב נחרצות: "תרמו לגמ"ח המרכזי".

כל תורם – שותף בכל החסד!

מרן זצ"ל האיר נקודה משמעותית נוספת, והוסיף שמעבר לתועלת האישית שיש לכל אחד בהלוואה שקיבל ילדו בעת שמחתו, הוא זוכה להיות שותף כבר מרגע התרומה שלו, בכל מפעל החסד האדיר של הגמ"ח המרכזי, ויש לו את הזכויות של מיליוני השקלים הניתנים כהלוואות במשך כל שנה ושנה. 

דבריו של מרן זצ"ל התבססו על דברי רשכבה"ג מרן ה"חפץ חיים" זצוק"ל, שכתב בספרו "אהבת חסד" (חלק ב' פרק ט"ז) על המעלות הגדולות שיש לגמ"ח ציבורי על פני גמ"ח פרטי, משני טעמים: הטעם הראשון הוא שאינו דומה מרובים העושים את המצווה למועטים העושים את המצוה, וכמו שאמרו חז"ל. והטעם השני הוא שלמרות שכל אחד משקיע מממונו פרוטה אחת לצורך קופת הגמ"ח, פשוט שהקב"ה יחשוב לכל אחד כאלו הוא לבדו היה הגומל חסד, כיון שבלאו מיעוט המעות שלו לא היה העני יכול להשיג המבוקש שלו.

וכך, בשותפות בפעילות הגמ"ח המרכזי זוכה כל הורה להיות שותף בחסד עצום מידי חודש בחודשו, כי למרות שיש לו טובת הנאה מכך, הוא לא מפסיד את השותפות בחסד הגדול של הגמ"ח המרכזי. הורתן ולידתן של תוכניות הגמ"ח הן בין כותלי בית המדרש, על ידי רבנים שהעמידו לעצמם כמטרה עליונה לסייע להורים העומדים בפרק האיש מקדש. אלא שכדי לעשות זאת בדרך הטובה והיציבה ביותר, נבנתה תוכנית כלכלית שהעמידה לרשות הגמ"ח הון עצמי רב העומד לרשות הציבור, ללא תרומות של נדבנים העומדות בסימן שאלה תמידי, וכך ניתנת האפשרות לסייע בהקמת בתים רבים בישראל.

גדולי ישראל יוצאים ב"קול קורא": להצטרף לגמ"ח המרכזי! 

קבלת ברכת הדרך מאת גדולי ומאורי הדור למהלך הקמת הגמ"ח המרכזי, היתה המכה בפטיש להוצאתה מכח אל הפועל. 

גדולי הדור שראו את חשיבותו ונחיצותו של הגמ"ח המרכזי, חתמו על 'קול קורא' בקריאה לציבור לתרום ולהפקיד בגמ"ח המרכזי, כשהם מציינים כי למותר להרחיב בגודל מעלת העניין בתקופה זו שהורים רבים רובצים תחת העול העצום של נישואי הבנים. את דבריהם סיימו בברכה לכל התורמים, שלא יחסר להם מאומה ולא יצטרכו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם.

לדבריהם החמים והנרגשים של מרנן ורבנן, הצטרפו רבנים רבים ומורי הוראה שחתמו אף הם על הקול קורא, כשמורי הוראה רבים חתמו בנוסף גם על הצטרפות לתרומות ההורים בגמ"ח, כשהם מראים בכך כי ההיתר ההלכתי שניתן לגמ"ח הוא לכתחילה ללא חששות.

בפרספקטיבה של שנים מהקמת הגמ"ח המרכזי נראית לעין כל ראייתם הרחבה של גדולי הדורות אשר סמכו את ידיהם על התוכנית באופן כה נלהב. בכל פרט ופרט בתוכנית ניכרת התועלת הרבה. ואכן, עם השנים שחלפו מהקמת הגמ"ח גוברת התחושה בקרב רבים שהגמ"ח הוא הפתרון הנכון ביותר לנישואי הילדים, ויש אף שטוענים כי כמו שפשוט לכל אחד שיש צורך להיות חבר בקופת חולים, כך צריך לרשום כל ילד לאחת מתוכניות הגמ"ח השונות.

התועלת מכך שההלוואות ניתנות לזוג ולא להוריו

העובדה שההלוואות ניתנות לזוג העומד תחת החופה ולא להוריו נובעת מהחשש ההלכתי של ריבית, אבל מעבר לנושא זו גלומה בה תועלת רבה מאוד.

זאת משום, שלאור זאת שהזוג הצעיר מוגדר כלווה, הרי שהם העומדים בקשר עם הגמ"ח בהחזרי ההלוואות, ולכן, למרות שיש הורים שדואגים לשלם להם מדי חודש את סכום ההחזר, גם לאותם לצעירים יש הכרת הטוב מרובה מדי חודש בחודשו על הסיוע הרב שקיבלו מההורים למען עתידם הכלכלי, ואף רבים מהם  שמצליחים להתבסס לאחר תקופת מה, מתקשרים מיוזמתם להוריהם בבקשה ליטול על שכמם את החזרי החוב כולו. כך גוברת המודעות שלהם לנטל העומד על כתפי הוריהם, והם לא משאירים אותם לבד במערכה.

הקמת הגמ"ח בפועל

בשלב זה פונים יוזמי הגמ"ח לבניית תוכנית פיננסית מבוססת ויציבה, כשהם נועצים ברואי החשבון הבכירים במשק. וכך נוצר הפורמט המוכר של יחידות ההלוואה אליהן ניתן להצטרף עד גיל מסוים, כאשר נלקחת בחשבון העובדה שהבחורים נישאים לרוב בטווח גילאים של 20-21 ובחורות נישאות לרוב בטווח גיל של 18-19, וכל מצטרף יודע כבר ביום הצטרפותו על המועד המשוער בו יוכל ילדו לקבל את ההלוואה מהגמ"ח. להערכת זמן זו יש משמעות חשובה ביציבות הגמ"ח, משום שמיוחדותה של התוכנית היא, שהיא מתבססת על תזרים התרומות וההחזרים החודשיים של ההלוואות, ואינה מסתמכת על פיקדונות כלל.

לאחר שנסללה הדרך להקמת הגמ"ח, הוקמה בחודש טבת תשס"ג עמותת "גמ"ח לבית בישראל", שבין השאר היו חברים בה הרב יוסף קריינדלר הי"ו; הגאון רבי יעקב גולדברג שליט"א מרבני ישיבת 'באר התורה' ומחבר ספר 'דביר קדשו'; והגאון רבי ברוך נויבירט שליט"א ראש ישיבת 'נתיבות חכמה' בבית וגן. כגזבר הגמ"ח מונה הרב יוסף הלברשטט הי"ו, ולאחר חודשים ספורים מונה הרב משה מונטג הי"ו לנהל את הגמ"ח בכישרון ובתבונה, בפעילות ענפה ומאומצת למען תועלת הציבור.

ההתלהבות גברה על הציפיות

בראש חודש ניסן תשס"ג הוחלט לצאת לציבור עם הבשורה. פורסמה מודעה צנועה ב'יתד נאמן' הקוראת לכל המעוניין להצטרף לתוכנית ייחודית להלוואות נישואין, להשאיר את פרטיו בתא הקולי. העיתון חולק למנוייו בשעת בוקר מוקדמת, ולמרבה התדהמה כבר בשעה 6:30 בבוקר החל התא הקולי להתמלאות, עד שבשעות הבוקר המוקדמות התמלאה כל תיבת ההקלטות שבתא הקולי, ולמתקשרים הרבים שהמשיכו לפנות במשך היום לא היה מענה. מסתבר, שהתלהבות הציבור עלתה בעשרת מונים על הציפיות.

מנהלי הגמ"ח, שפתחו אותו בכוונה מוצהרת לסייע דרכו גם אם הציבור שייצטרף יהיה דל, הבינו מהר שהגמ"ח הוא הוא הפתרון אליו ייחלו במשך שנים רבות רבים מהציבור, שמשא נישואי הילדים הכביד עליהם. הם מיהרו בחודשים הבאים לבסס את ניהול הגמ"ח בצורה שתאפשר ניהול של מוסד גדול בהרבה מהמתוכנן. וכך, כשנה לאחר הקמתו, נפתחו משרדי הגמ"ח בבית וגן, שם המשיכו להתנהל במשך כמה שנים עד שעברו למשכן הנוכחי ברחוב אהליאב 5 בירושלים.

הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו

לא ביום אחד נבנה הגמ"ח המרכזי והגיע להיקפיו העצומים. בשנותיו הראשונות הקיזו עליו בוניו ומייסדיו דם ויזע רב, כדי להביאו לכל בית בישראל.

בשלב ראשון, החליטה הנהלת הגמ"ח להגיע ליעד של מאתים וחמישים יחידות תרומה בחודש. מנכ"ל הגמ"ח הרב משה מונטג מספר, כי היה זה נראה באותה שעה חלום בלתי ניתן להשגה. אולם, בסייעתא דשמיא, נעשו מאמצים רבים והיעדים הושגו! בשלב זה ביקש נשיא ויוזם הגמ"ח הגרג"י לוי שליט"א להמשיך ולהעלות את היעד לארבע מאות יחידות, ולאחר שאף יעד זה הושג הוחלט להעלות שוב את היעד.

על מנת להגיע ליעדים אלו, הוחלט על הקמת מערך נציגים ארצי, אותו ירכז הרב אברהם ארנפרוינד. הנציגים שנפרסו בכל רחבי הארץ, פעלו במרץ ובחריצות לצרף הורים נוספים לתוכניות הגמ"ח. הפרסומים שנעשו יחד עם פעילות הנציגים, יצרו מתכונת יעילה וטובה, כשבכל מקום יודעים על הנציג הפעיל במקום, ופונים אליו על מנת להימנות על חברי הגמ"ח.

והיה ראשיתך מצער, ואחריתך ישגה מאד

כיום, מביטים יוזמיו ומייסדיו של הגמ"ח בהשתאות ובשמחה על הפירות של אותן שנות עמל. על אף המאמצים העצומים שהשקיעו כדי להביא לציבור פתרון יעיל ופורץ דרך, הם לא העלו בדעתם שהתוצאה תהיה ברוכה כל כך ועשרות אלפי הורים יצטרפו לגמ"ח, חלקם כבר הספיקו ליהנות מן הפירות ולהשיא את ילדיהם בכבוד, כשהם חוסכים את המאמץ הנפשי הכרוך בחיפוש גמ"חים ומקורות מימון והרגשת בושה ונזקקות.

ניתן בהחלט לומר, כי ההצלחה הזו נבעה מברכתם של גדולי הדור, שבבתיהם נבנתה תשתית הגמ"ח. שלא כהרבה יוזמות אחרות שעלו על שולחנם של גדולי ישראל רק לאחר ביסוסן, ייסודו של הגמ"ח המרכזי בפועל נעשה כמעט בשליחותם, ובמטרה להרבות חסד בעולם בצורה אחראית ויציבה.

מאז ועד היום…

עם השנים, הלך והתמקצע צוות הניהול של הגמ"ח. אנשי מקצוע מתחום הכלכלה גויסו לניהול מערך ההלוואות ולפיקוח ההתנהלות הכלכלית של הגמ"ח, וכן משפטנים בכירים המעניקים ייעוץ משפטי שוטף ומלווים את הליך קבלת הרישיון לגמ"ח בהתאם לחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, תשע"ט-2019 (חוק הגמ"חים) שאושר בכנסת.

במהלך השנים יצרו בהנהלת הגמ"ח שיתופי פעולה עם יזמים ומנהלי פרויקטים בפריפריה, על מנת למקסם את התועלת מן ההלוואות הניתנות, ולכוון את ציבור הלווים למקומות המוזלים יותר ובכך להשיג את המטרה שלשמה נוסד הגמ"ח, פתרון הקושי בחיתון הילדים ורכישת הדירות.

גם בהיבט הפיזי חלו שינויים בצורת התנהלות הגמ"ח. בימים הראשונים הגמ"ח התנהל ממספר מקומות, חלקו ממשרדי "איגוד מוסדות התורה" של הרב יוסף הלברשטט שליט"א שנאות להקצות משאבים עבור הגמ"ח החדש וחלקו ממשרד עצמאי שפתח הרב משה מונטג בשכונת בית וגן לצורך הגמ"ח. לאחר שנים עברו המשרדים למשכנם הקבוע ברח' אהליאב 5 בירושלים – אליו רוכזו כל מחלקות הגמ"ח למתן מענה יעיל ומקצועי לכל פונה תחת קורת גג אחת ממוסדת ומסודרת.

כשמביטים אל המספרים, ניתן לראות את ההתרחבות העצומה של היקפי פעילות הגמ"ח. אם בשנה הראשונה נתרמו פחות מאלפיים יחידות בסך הכל, כיום קיימים בגמ"ח מאות אלפי יחידות תרומה שנתרמו מכל שכבות הציבור. בזכות תרומות אלו נהנו אלפי משפחות מהלוואות המסתכמות במליארדי שקלים ואשר סייעו לאותם זוגות צעירים להקים את ביתם.

במבט לאחור, ניתן לומר כי בעשרות שנות פעילותו חולל הגמ"ח מהפכה של ממש בחיתון הילדים בציבור החרדי ושינה באופן מהותי את מפת ההיערכות להקמת בית ורכישת דירה בכלל. ההלוואות ניתנות ע"י הגמ"ח בדרך של כבוד ובנעימות, צוות עובדי ונציגי הגמ"ח חדור בתחושת שליחות לעשות חסד ולסייע בכל דרך אפשרית לכל אחד ואחד, זאת בסייעתא דשמיא לה זוכה הגמ"ח לעזור ולהקל בהקמת בתים בישראל.

"הצלתם אותנו!" אומרות עשרות אלפי משפחות שנעזרו בגמ"ח, "בלעדיכם לא היה השידוך יוצא אל הפועל", "רק בזכות הלוואת הגמ"ח יכולנו לגשת להצעה" – תגובות אלו הן רק חלק מהתגובות של הציבור המרוצה. ויש שדואגים לדור הבא ומזהירים את הצעירים: "שלא תעשו טעות ותמנעו מהצטרפות לגמ"ח המרכזי! כשתחתנו גם אתם תבינו… אנחנו עצמנו מתחרטים שלא תרמנו יותר יחידות".